נישואים אזרחיים בישראל

בישראל נישואין אזרחיים הם נישואין ללא משמעות דתית. על מנת להתחתן, שני אנשים צריכים לעמוד בדרישות הבאות:
על מנת להתחתן על שני הורי בני הזוג להסכים.
על בני הזוג להיות בני 18 ומעלה.
על בני הזוג לקבל אישור מפסיכולוג כי הם כשירים נפשית לנישואין ויכולים לספק טיפול לילדים.

נישואין אזרחיים הינם אופציה בישראל מאז 1995, אך לא היו מחייבים מבחינה משפטית עד שנת 2014.

הליך הנישואין האזרחיים בפיקוח משרד התעשייה, המסחר והעבודה.

זוג יכול להגיש בקשה לרישיון נישואין אזרחיים במשרד הפקידה העירונית.
אם הם גרושים או אלמנים, עליהם להציג את צו הגירושין הסופי או תעודת פטירה.
אם אחד מבני הזוג אינו יהודי, יש לקחת בחשבון דרישות אחרות – כגון האם הדת מקבלת נישואין אזרחיים ואם היא מוכרת על פי החוק הישראלי.

ברגע שזוג מקבל רישיון נישואין אזרחיים ממשרד התעשייה, המסחר והעבודה, הם יכולים להתחתן בכל מקום בישראל המורשה לערוך חתונות.
חוק הנישואין האזרחיים משנת 1952, אשר הסדיר נישואים בין יהודים ללא יהודים, בוטל בנובמבר 2008.
הדבר הביא לגידול במספר החתונות האזרחיות בישראל.

נישואין אזרחיים בישראל

בשנת 2005 קבע הרב הראשי הישראלי שלמה עמר כי נישואין אזרחיים הנעשים בחו"ל תקפים בישראל.
פסק דין זה הגיע לאחר שהחלטת בית משפט ציונית אישרה את תוקפן של נישואי אישה ישראלית לגבר קנדי, שאינו יהודי.
לפני פסיקה זו סירב משרד הפנים לרשום את בני הזוג כנשואים רשמיים.